שמי מיכל קנר 'העוטפת' - נעים מאוד,

בת 50 אמא לשתי בנות.

התגוררתי במשך כ 20 שנים במזרח אסיה, סינגפור, טיוואן והונג קונג,

במהלכן נחשפתי לתרבות העשירה ולעולם הריפוי המסורתי, שם למדתי סינית, זן, מדיטציה, פונג שווי ולימודי הדרכת כושר גופני.

לאחר הלידה של בתי הבכורה, נחשפתי במקרה לשיטת העיטוף המסורתית, הנהוגה באינדונזיה-מלזיה, שמטרתה לשקם את הבטן באופן טבעי, לא פולשני, ועם תוצאות מהירות.

הופתעתי מהתהליך האותנטי המרתק ומהתוצאות המיידיות והמדהימות של הבטן המשוקמת שלי והחלטתי ללמוד ולהתמחות בתחום.

תהליך הריפוי והשיקום הביטני הינו מסורתי ומיוחד המכיל בתוכו ידע עתיק,

כזה שעושה קסמים!

כאשר חזרתי לישראל הבנתי שנשים חולקות אתגר דומה - לשפר את הגוף שלהן, לטפל בבטן שלהן ולדאוג שכל מרכז הגוף יהיה מחוזק, במַרְאֶה, במערכות הפנימיות ובעוצמת הכח הטמונה בו.

ואמנם לאחר מספר חודשים, לאחר שהקמתי את ׳העוטפת׳ הבנתי שהחושים שלי לא הטעו אותי, ראיתי כמה נכון היה לפתח את ׳העוטפת׳ וההצלחה היתה מעל המצופה.

התגובות לתכנית הריפוי והשיקום הביטני התקבלו באהדה מחבקת, כיוון שכיום בעולם המודרני אין פתרון אמיתי לבטן, ואנחנו מקבלות זאת כגזירת גורל.

אני מאמינה שלגוף יש שפה משלו ומערכת איזונים שמופרת כאשר הגוף עובר שינוי כל כך משמעותי, לכן שיטת העיטוף, הריפוי והשיקום האינדונזי עוזרת לגוף לחזור לעצמו.

 

החזון שלי: להחזיר את הגוף למצבו הטבעי. 

אין סגידה לדוגמנות, לכן שיטת העיטוף לא תהפוך אתכן למשהו שאתן לא. 

שיטת העיטוף מחזירה את הבטן למקומה ומשחררת מתחושת התסכול כאשר אתן מביטות בגופכן במראה והוא נראה לכן זר, ביחד נחזיר את הבטן הכי טובה שלנו!

כיום אני מטפלת בנשים אחרי לידה, נשים הזקוקות לשיקום ביטני ומעבירה סדנאות למיילדות, דולות מקצועיות, מטפלות במגע, ותומכות לידה.

הסיפור שלי

לעתים קרובות אני נשאלת בהרצאות ועל ידי מטופלות - איך הגעתי להתמחות בשיטת העיטוף האינדונזי?

בתחילת ההיריון הראשון שלי קיבלתי המון ברכות מזל טוב שאליהם הצטרפו משפטים כגון,

"הגוף שלך לא יחזור לעצמו" "הבטן תישאר לנצח אפילו שאת רזה"  למשפטים האלה לוותה תנועת יד שמחבקת את הבטן.

לאחר הלידה כאשר שכבתי בבית החולים הגיעה אישה מבוגרת הוציאה מהתיק גליל בד ושמן עיסוי, העניקה עיסוי לשותפתי לחדר ועטפה את הבטן שלה בבד. כאשר היא הלכה לא התאפקתי ושאלתי את היולדת בחדר מה זה? ולמה זה טוב?

היולדת הסבירה לי על שיטת העיטוף האינדונזי, חייבת להגיד שהיו לי ספקות אבל ההרגשה המוזרה שלאחר הלידה והבטן שנשארת גדולה וריקה אחרי שהתינוק נולד גרמו לי להתקשר לאותה גברת ולבקש שתבוא לעטוף אותי גם.

בזמן הטיפול והעיטוף הייתה לי תחושה שהכול חזר למקומו, הרגשתי כאילו נאספתי חזרה לעצמי והתוצאות היו מדהימות.

 

כחצי שנה אחר כך נסעתי  ל Malay Village - Geylang Serai לבקר את האישה שעטפה אותי כדי להודות לה וגם כדי לגלות עוד על העיטוף האינדונזי.

ישבתי אצלה בבית שנראה כמו תפאורה מסרט שתית תה מר מתוק והקשבתי לה מספרת על מסורת העיטוף העתיקה ועל הצורך הטבעי של אימהות וסבתות להעביר את הידע ולהעניק את העיטוף לבנותיהן כחלק מהתהליך ההחלמה לאחר הלידה.

היא הניחה יד על שלי ואמרה

"הצעירים של היום חושבים שאנחנו לא מבינות אבל אנחנו יודעות שאחרי לידה חשוב לטפל באם ולא רק בילד".

"לאחר הלידה כולם עסוקים בתינוק ושוכחים את האם שזקוקה ברגעים האלה יותר מכל לעיטוף של הגוף אבל גם של הנפש.

ברגעים האלה, בכפר האינדונזי, החלטתי שזה היעוד שלי, לעטוף נשים אחרי לידה, לשקם נשים שילדו בעבר והבטן נשארה איתן.

חזרתי לעוטפת האינדונזית כדי ללמוד אצלה את תורת העיטוף העתיקה והמשכתי ללמוד ולהרחיב את הידע שלי בעיטוף.

אומרים שאין מקריות בחיים. אני מאמינה שהעוטפת האינדונזית שטיפלה בי ולאחר מכן לימדה אותי, העניקה לי את המתנה ואת הזכות להעביר את הידע העתיק הזה, כדי לסייע לנשים נוספות למצוא את החוזק הפנימי שלהן.